סמוך לביתי בבלפוריה התגוררה קבוצת פועלים תאילנדים. מתוך סקרנות התחלתי לצלם את הכביסה התלויה שלהם, שנראתה בעיניי כמעשה אמנות. בהדרגה יצרתי איתם קשר, והם הסכימו באדיבות שאצלם אותם. העמדתי חצובה בשעה קבועה כשאור השמש מאיר את פניהם באותה זווית, גורם לצמצום העיניים בשל הסנוור, וכך מגביל את אפשרות הצצה לתוכן. בהמשך נסעתי למושבים נוספים ברחבי העמק כדי להעמיק את ההיכרות עם עולמם של הפועלים ולצלם אותם. 

​

לבסוף הוצגו התצלומים, למעלה מארבעים פורטרטים, בתערוכה "החלוצים החדשים" (2010) במוזיאון העמק בקיבוץ יפעת. רציתי לאפשר מבט קרוב על אלו שמבצעים כיום את העבודה החקלאית הקשה והסיזיפית, שבעבר בוצעה על ידי החלוצים. ביקשתי לבחון – בגובה העיניים ומתוך אמפתיה – את מגוון מבעי הפנים של אותם גברים נחושים, שעוזבים משפחות ובאים לכאן כדי לשפר את תנאי חייהם. 

​

בהמשך, במסגרת טיול בתאילנד, ביקרתי בבתים של כמה מהפועלים וזכיתי להכנסת אורחים חמה ולהיכרות קרובה עם המשפחות שלהם ועם סביבתם. עבורי היה זה מקרה מובהק ומרגש שבו החקירה האמנותית והגילוי בחיים הממשיים התערבו זה בזה ללא הפרד.